שימינג ואח' נ' חסון גשר חברת כוח אדם בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לחיוב המשיב (התובע) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת (היא הנתבעת2) במסגרת תביעה נזיקית שהוגשה כנגדה וכנגד 2 נתבעים נוספים.

טענות הצדדים

2.לטענת המבקשת, המשיב הינו תושב חוץ ששהה בארץ כעובד זר, ואשר אין ברשותו ולא קיימים על שמו נכסים בארץ שמהם ניתן להיפרע בבוא העת. כן, נמנע הוא מלציין בכתב תביעתו את כתובתו ומענו המדויק בחו"ל, כמתחייב מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). כמו כן, כפי שטוען המשיב בכתב תביעתו, נבצר ממנו לעבוד במקצועו, אינו אדם משכיל ויכולת ההשתכרות שלו נמוכה. באשר לסיכויי התביעה, טוענת המבקשת, כי המדובר בתביעת סרק שאינה עומדת בדרישות הדין, שכן טוען המשיב לנזק בעניין שברפואה, מבלי שצירף חוות דעת רפואית כנדרש, ונטענות טענות שאין להן כל ביסוס ואחיזה במציאות. אשר על כן, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה מתאימה, שיהא בה לכסות את הוצאותיה המשפטיות של המבקשת.

3.לטענת ב"כ המשיב, הינו אזרח סין, אשר שב לארץ מולדתו בחודש מאי 2013 והבטיח לשוב לישראל למטרות עבודה. סיכויי התביעה להתקבל גבוהים מאד ובידי המשיב ראיות רבות להוכחת האמור בכתב התביעה כפי טענתו. כמו כן, טוען הוא כי ברור שלא יגרם למבקשת נזק באם לא תופקד הערובה המבוקשת לאור היותה מבוטחת. לאור האמור לעיל, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

4.סוגיית האפשרות לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע, מוסדרת בתקנה 519 לתקנות:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

5.הפסיקה התוותה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להיעדר קריטריונים בתקנה עצמה. בין היתר, כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, אם יזכה בהוצאות, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש בהתאם לתקנות. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו. שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין התקנה לעיל לתקנות רחב הוא, ומלבד הכללים לעיל, על בית המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים בהתאם לנסיבותיו של המקרה, לרבות את סיכויי התביעה (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865 (2004).

6.בבקשה שבפניי, עולה כי המשיב הינו תושב סין, אשר אינו מצוי בתחומי הארץ, ואף נמנע הוא מלציין בכתב תביעתו את כתובתו בחו"ל. מכאן, מטעמים אלו בלבד, אין כל מניעה לחייב את המשיב במתן ערובה לתשלום הוצאות המבקשת. אולם, כאמור לעיל, על בית המשפט לבחון שיקולים רלוונטיים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה דנן. בחינה של נסיבות שכאלו, מצריכה הידרשות לסיכויי התביעה, וכן למצבו הכלכלי של המשיב וליכולתו לעמוד בהוצאות המשפט, ככל שיחוייב בתשלומן.

7.באשר לסיכויי התביעה, הרי שמבלי לקבוע מסמרות בשלב מוקדם זה של הדיון, לא מצאתי לקבל את טענת המבקשת כי המדובר בתביעת סרק, ללא כל ביסוס ואחיזה במציאות, שכן בהתאם לכתב התביעה, התאונה המפורטת בכתב התביעה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו למשיב אחוזי נכות בשיעור של 10% על ידי המל"ל. יחד עם זאת, לדידי, הסכומים אותם תובע המשיב בגין הנזקים הנטענים אינם מגלמים בהכרח את הנזקים שנגרמו למשיב בפועל ומסתמכים על הערכה בלבד הגבוהה מאחוזי הנכות שהוכרו ויצטרכו הערכה מחדש לאחר בחינת תשלומי המל"ל. כן לא צירף המשיב לכתב תביעתו חוות דעת רפואית כנדרש בתקנות לצורך הוכחת עניין שברפואה. יתר על כן, המשיב לא הצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם תוכל המבקשת להיפרע, באם ייפסקו לזכותה הוצאות משפט, ונראה כי מצבו הכלכלי אינו כה שפיר ושיכולת השתכרותו נמוכה.

סוף דבר

8.לאור האמור לעיל, ונוכח היות המשיב תושב חוץ, אשר לא הצביע על נכסים הנמצאים בארץ, וכי סיכויי תביעתו אינם מן הגבוהים, הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשת תתקשה לגבות את הוצאות המשפט, ככל שתזכה בהן. לפיכך, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המשפט בגובה של 3,000 ₪. סכום זה מגלם שקלול ואיזון שבין זכות הגישה לערכאות הנתונה למשיב לבין זכות הקניין של המבקשת.

9.הכספים יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

10.בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: